בשנת 1880, עם היווצרות החברות הכלבניות הראשונות,כבר היתה מוכרת זה זמן מה הצורה הננסית של הפינצ'ר, גם אם לא הוכר עדיין כגזע אחיד והיה בלבול בין הפינצ'ר בעל השיער הזיפי והאפנפינצ'ר. לכלבים אלה היו מאפייני הננסיות, כלומר גולגולת מעוגלת, עיניים גדולות ועגולות, עצמות גפיים דקיקות, אף קצר ולסת תחתונה בולטת. אך עד מהרה, בניסיון לאבד תכונות אלה ע"י גידול מכוון ונבון, הצליחו לגדל כלבים שמהננסיות קיבלו רק את הגודל.
"יוקו פולדה ליליפוט", זכר שחור-חום שנולד ב-1898, היה הפינצ'ר הזיפי הראשון שכונה בשם Zwergschnauzer (שנאוצר ננסי), שם שניתן רשמית לגזע רק ב-1910.
באותם זמנים נציגים יפים של הגזע היו נדירים, גבולות הגובה בין הננסי לבינוני לא היו ברורים ונראו נציגים בכל צבעי הקשת, משחור ועד חום, מאפור צהבהב ועד פלפל-מלח. ב-1923 שונו מעט מאפייני הגזע ושוב הושם הדגש על היות השנאוצר הננסי העתק מוקטן של הבינוני. רק מעט מהנציגים ענו על הדרישות בגלל כמות הכלבים הלא אחידים בטיפוסם. השנים עברו והעיקרון של שמירת הטיפוס הנכון שאיהו סובל מהתופעות הגמדיות עמד בניגוד גמור ל-28 הס"מ גובה השיכמה כנדרש בתקן של 923. כך משתנה התקן ל-30 אח"כ ל-33 ולבסוף ל-35 ס"מ גובה מקסימלי. כשהגובה המינימלי נקבע ל-30 ס"מ.
בתקן החדש שנכתב ב-1956 הצבעים המותרים הם שחור ופלפל-מלח בלבד, כמו בשנאצר הענק והבינוני. בתחילת המאה, כשנראו ננסיים בצבעים רבים ושונים, הותרה הכלאה חופשית ללא הגבלות צבע. מאוחר יותר הוכרו בתקן רק השחור והפלפל-מלח, אולם בהמלטות של זה האחרון נולדו גם גורים בצבע שחור-כסף, באירופה נאסרו אלה לגידול אך היו מבוקשים מאוד בשל צבעם האטרקטיבי בארה"ב, שם הם גודלו כבר ב-1935. רק ב-1976 הוכר גם השחור-כסף כצבע מקובל בשנאוצר הננסי והוסף לתקן הגזע.
| < קודם | הבא > |
|---|
